1.  טיב הבנייה והאיטום תלויים ברמת בעלי המקצוע. איטום לקוי יגרום לאיבוד מים ולאי- יציבות של המערכת

2.  ככל שהבריכה גדולה יותר  האיזון הביולוגי הנו יציב יותר. בריכות קטנות דורשות אזור התחדשות גדול יחסית וסחרור מים אינטנסיבי יותר. אין להפסיק את סחרור  המים בין אזור השחייה לאזור ההתחדשות. קצב הזרימה תלוי בגודל הבריכה ואזור ההתחדשות וברמת האיזון הביולוגי בבריכה. תהליכי הפירוק בפילטר הביולוגי הנם תהליכים אארוביים (דורשי חמצן), לכן כדאי לשלב בבריכה מפל קטן או מזרקה.

 3.   ככל שאזור ההתחדשות גדול יותר המים בבריכת השחייה   צלולים  ונקיים יותר

4.   יש לעשות הפרדה בין אזור השחייה לאזור ההתחדשות

5. העומק האידיאלי הנו 1.9-2.2 מ' (בעומק המקסימלי). מים עמוקים חדירים פחות להתפתחות האצות. הגדלת אזור ההתחדשות תפצה על העומק בבריכות רדודות יותר.

6.  חיפוי PVC או EPDM הנם החומר הנפוצים לחיפוי בריכות טבעיות. קרמיקה, חמר או בטון אקולוגי הם אופציה אפשרית בהחלט. חשוב להבין כי בריכה אקולוגית שונה מבריכה קונוונציונלית ויש להתיחס אליה כאל אלמנט טבעי, כאל מקור מים טבעי. לכן גם החיפוי חייב להיות מותאם לאופי הבריכה, כן מבחינת הצבע - צבעי אדמה לא אחידים או גוונים ירוקים, וכן מבחינת הטקסטורה.

7. צמחי מים הנם חלק בלתי נפרד מהפילטר הביולוגי באזור ההתחדשות. הם חיים בסימביוזה עם המיקרואורגניזמים החיוניים האחראים על פירוק הפסולת ועל חיסולם של המיקרואוראגניזמים המזיקים.

8.  יש סחרור מתמיד בין אזור השחייה לאזור ההתחדשות. קצב הסחרור תלוי בגודל הבריכה ואזור ההתחדשות, כמו גם באיזון המערכת

9.   ניתן לחמם את הבריכה לטמפרטורה שאינה גבוהה מטמפרטורת האוויר ביותר מ- 10-15C ולא מעל 28C. חימום יתר עלול לגרום לקריסת המערכת. 

10.  טיפול בבריכה כולל גינון בסיסי באזור ההתחדשות, הסרת חומר צמחי מת ושמירה על פני המים נקיים. כדאי לשאוב אבק מקרקעית הבריכה כדי לשמור על מראה אסטטי. ניתן לנקות גם את דפנות הבריכה בעזרת רובוט או ידנית.